א. תחום הגדרה: הפונקציה מוגדרת לכל x.
ב. נקודות חיתוך עם הצירים: נציב x=0 ונקבל f(0)=3⋅02⋅e0=0, כלומר (0,0).
נשווה f(x)=0: המשוואה 3x2⋅e−x2=0 נותנת x=0 כי e−x2>0 לכל x.
נקודת החיתוך היחידה עם הצירים היא (0,0).
ג. נקודות קיצון וסוגן: נגזור לפי נגזרת מכפלה וכלל השרשרת:
f′(x)=6xe−x2+3x2(−2x)e−x2=6x(1−x2)e−x2
נשווה את הנגזרת לאפס: 6x(1−x2)e−x2=0.
מכיוון ש-e−x2>0 תמיד, נקבל 6x(1−x2)=0, ולכן x=0, x=1, x=−1.
נציב בפונקציה: f(0)=0 וכן f(1)=f(−1)=3⋅12⋅e−1=e3.
נקבע את סוג הקיצון לפי סימן f′(x), כאשר e−x2>0 תמיד:
עבור x<−1 מתקיים f′(x)>0, ועבור −1<x<0 מתקיים f′(x)<0.
עבור 0<x<1 מתקיים f′(x)>0, ועבור x>1 מתקיים f′(x)<0.
מכאן שהנקודות (−1,e3) ו-(1,e3) הן מקסימום, והנקודה (0,0) היא מינימום.
ד. תחומי עלייה וירידה: נקבע ישירות מסימני הנגזרת:
תחום עלייה: x<−1 או 0<x<1.
תחום ירידה: −1<x<0 או x>1.
סקיצה של גרף הפונקציה:

סיכום התשובות: תחום הגדרה: כל x; חיתוך עם הצירים: (0,0); נקודות קיצון: (−1,e3) מקסימום, (1,e3) מקסימום, (0,0) מינימום; עלייה: x<−1 או 0<x<1; ירידה: −1<x<0 או x>1.